יהודי יוצאי איראן בישראל

יהודים באיראן או קהילת יהודי פרס שהם מפרס) היא אחת הקהילות החשובות היהודיות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה - קהילה יהודית מזרחית פרסית בשטחה של איראן המודרנית של היום. גם כיום יהודי איראן ופרס נקראים במוסדות שונים יהודי פרס או קלימיים איראנים ומנהגיהם "מנהג יהודי פרס" , על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית.ניתן לשמוע יותר על יהדות איראן ברדיו פרסי רדיו רן בתוכניות שונות. יש המקדימים את הימצאותם של בני ישראל ויהודים שם עוד בראשית המאה השמינית לפנה"ס בנפילת ממלכת ישראל וחורבן בית המקדש, והגליית בני ישראל ל ח'וראסאן   ואיספהאן בידי סנחריב. כורש מלך פרס נתן את ההרשאה לשובם של היהודים מבבל לארץ ישראל ולמעשה פתח את תהליך הקמת הממלכה היהודית בימי בית שני. תולדות יהודי פרס באיראן נמשכות על פני רצף בלתי פוסק של 2500 שנה. הם שמעו מוזיקה ומוסיקה פרסית ,נכון לשנת 2005, הקהילה היהודית באיראן היא הגדולה ביותר במזרח התיכון ובמזרח כולה מחוץ לגבולות ישראל. בישראל עצמה יש קהילה גדולה של יהודים שעלו מאיראן ומפרס .וכולם מאזינים לרדיו פרסי ואיראן טי וי ישראל ורדיו רן . מגילת אסתר בתנ"ך מתארת את חיי היהודים בפרס בעת העתיקה תחת שלטון המלך אחשוורוש,שהוא חשאיאר שאה בפרסית  וחג הפורים נחוג על מסורת זו. באיראן על פי המסורת נמצאים גם קברי מרדכי היהודי ואסתר המלכה שהם תחת איום משלטון האיסלאמי וחוקרי עתיקות מזהים שם את חרבות העיר שושן. שהיום נקרא שוש

לפי המקרא, העברים והיהודים הראשונים שהגיעו לאזור פרס ואיראן היו חלק מבני עשרת השבטים שהוגלו לשם על ידי האשורים שלא היו נחמדים אליהם, לאחר חורבן ממלכת ישראל ובית המקדש בשנת 772 לפנה"ס. גורלם של יהודים אלה אינו ידוע עד ימינו. על נושא זה נעשה תוכנית בטלוויזיה פרסית וברדיו בפרסית.

בשנת 586 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת יהודה בישראל, גל חדש של יהודים פרסים הוגלה לאזור פרס ומדא על ידי צבאות בבל האכזריים. נראה, לפי המסורת היהודית של אז, שהיהודים הקימו קהילות חזקות מאוד . דוגמה לכך ניתן למצוא במסורת שבאיספהאן נקראה בעבר "יהודייה" ושהיא הוקמה על ידי גולי יהודה ואחר כך נקרא ספאהיאן מי מילה אנשי צבא כי כולם היו חיילים שלחמו לשמור על העיר. אסמכתה נוספת לכך ניתן למצוא בתיאור של מגילת אסתר שלנו, שלפיו התקיימה בפרספוליס ליד שיראז (שושן הבירה) קהילה יהודית שנהנתה משוויון זכויות באיראן. שינוי דרמטי במצבם של היהודים באיראן קרה בשנת 538 לפנה"ס כאשר התיר כורש מלך פרס ליהודים לחזור למולדתם ולבנות את בית המקדש. גם לאחר שיבת ציון נשארה קהילה יהודית בפרס שהם עלו לישראל בשנים אחרונות ונקראים יוצאי איראן בישראל וכולם מאזינים לרדיו פרסי על שם רדיו רן.

עד המאה ה-7, נהנו היהודים משלטונות נוחים יחסית של מלכים, וקיימו קשרים רוחניים וכלכליים עם היישוב היהודי המתחדש שמתגורר בארץ ישראל הקדושה , וכמובן עם היישוב בבבל שדיברו ארמית: סרו למרותם של ראש הגולה בבבל ושל מרכזי התורה בסוריא, נהרדעא ופומבדיתא, שפרחו תחת השושלת הפרתית. בשנת 225 עם כיבושם ושלטון של הסאסאנים , מעמד כוהני הדת הקדום של זרתוסטרא (זרטושתים) הקנאית מאוד התחזק ומצבן של הקהילות היהודיות התערער. הם סבלו מגזירות ורדיפות ורבים מתו על קידוש השם שרצו להישאר יהודים. בין השנים 459 ו-484 לספירה נערכו בפרס פרעות רבות ביהודי איראן ופרס בעת שלטונו של המלך פירוז הראשון שהיה זרטוסטי.

עוד היסטוריה על יהודי פרס ברדיו רן בפרסית

לאחר הכיבוש האכזר של המוסלמים והערבים בשנת 636, חלה הרעה במצבה של הקהילה היהודית בפרס. ובתקופה זו נודעה לקראים השפעה על הקהילה לאורך תקופה ארוכה מאוד. במאה השמינית הופיע פתאום בקרב יהודי פרס הגולים משיח שקר, החייט אבו עיסא מאספהאן, שניסה לדחוק ביהודים להצטייד בנשק ולמרוד בערבים המוסלמים הכובשים. בסופו של דבר המרד הזה יצא אל הפועל ממש , אולם המרד נכשל מהר כישלון חרוץ והיהודים סבלו רבות בעקבותיו ונהרגו יהודים רבים.

החל משנת 1100 החלו יהודים מאיראן בפרס להקים קהילות יהודיות לאורך נתיבי הסחר לסין והמזרח הרחוק בדרך המשי. בין השנים 1221 ו-1258 נכבש אזור איראן המודרנית על ידי האימפריה המונגולית בידי צ'אנגיז חאן . תחת שלטון המונגולים השתפר מצב היהודים במעט, וחלקם הגיעו לעמדות בכירות בשלטון המקומי. בימי השושלת האילח'אנית המונגולית- מסולמית מספר יהודים הגיעו לתפקידים רמי-מעלה בשלטון הפרסי. אחד מהם היה הרופא היהודי סעד אל-דוולה בן המאה ה- 13, שהגיע לדרגת "הווזיר הגדול" בעברית משמעו השר הבחיר או ראש ממשלה. מתנגדיו של אל-דוולה הביאו לרציחתו , שסימנה את תחילתן של אנטישמיות ופרעות אנטי יהודיות ברחבי ערי  פרס.

במאה ה14 פעל רב מי שהיה לגדול המשוררים היהודים בפרס, מולאנא שאהין שהיה יהודי פרסי. הוא חיבר וכתב שירה אפית רחבת היקף על סיפורי התנ"ך , הכתובה על פי מיטב המסורת הפרסית ומזכירה  בראש ובראשונה את האפוס הפרסי הקלאסי ה"שאהנאמה" שכתב משורר הדגול "פרדוסי". את יצירותיו של מולאנא שאהין חיבר בלשון הפרסית יהודית (ניב יהודי של פרסית הנכתב באותיות עבריות שיהודים היו משתמשים בו).

בין השנים 1501 ל-1736 הורע שוב מצב היהודים באיראן לאחר שהשושלת הסאפאווית השתלטה על איראן, השליטה את הזרם אסלאם השיעי כדת המדינה, ועודדה פרעות ואנטישמיות ואלימות בקרב האוכלוסייה היהודית.

בשנת 1747 התגוררו היהודים הראשונים בעיר הקדושה למוסלמים משהד. כמעט חמישים שנה לאחר מכן נחרבה קהילת (תבריז) שהמערב אירן . בשנת 1839 החל תהליך שבו מוסלמים אסלמו בכוח את יהודי משהד והסביבה - רבים מהיהודים נרצחו ונפצעו בפרעות אנטישמיות שנלוו לכך. היהודים של משהד שמרו על יהדותם בסתר עד שנות ה-30 של המאה ה-20. כיום קהילה זו עלו לארץ כיוצאי איראן ומפוזרת בין היתר בישראל, וחלקם בארצות הברית, ובאיטליה,או גרמניה ובאנגליה.

באמצע המאה ה-19 החלו יהודי אירופה להתעניין בגורלם של אחיהם באיראן, וביקשו מהממשל האיראני לשפר את מצב היהודים בפרס. בשנת 1884 התבצע טבח אכזרי ופוגרום ביהודי בארפורוש. בערך באותה התקופה החלה עליה יהודית מפרס לישראל, בערך בשנת 1884, במקביל לעלייה הראשונה מאירופה ולעליית מתימן. עם השנים, לקראת סוף המאה ה-19, השתפר מצב היהודים באיראן, והם החלו לקבל זכויות בדרכם לאמנציפציה. בשנת 1898 נפתח בטהראן בית הספר של "כל ישראל חברים" . אהבתם של יהודי פרס לארץ ישראל באה לידי ביטוייה הרבים חוץ מפעילות התנועה הציונית המודרנית, היא גם דתית מעיקרה. שלוחי ארץ ישראל פקדו מאז ומתמיד את איראן והתקבלו בהערצה רבה , ויהודים מאיראן עלו לרגל לירושלים .

לאחר עליית שושלת המלוכה האחרונה בפרס ( פהלווי), זכו שוב יהודי פרס לאמנציפציה מלאה. בתחילת המאה ה-20 החלה בקהילה היהודית בפרס התעניינות רבה וערה בציונות, ואף פורסמו מספר ספרים רבים ציוניים בשפה הפרסית. ערב הקמת המדינה היו באיראן כ-100,000 יהודים, וכ-20,000 יהודים פרסיים יצאו לארץ ישראל. עד לשנת 1968 עלו ארצה כ-70,000 מיהודי איראן, מתוכם כ-10,000 יהודים חזרו לאיראן .

מאז המהפכה האסלאמית ועלייתו לשלטון של האייתוללה חומייני, התערער שוב מצבה של הקהילה היהודית באיראן.‏ עד לשנת 1990 עזבו את איראן כ55,000 יהודים כ30,000 יהודים עזבו לארצות הברית, וכ20,000 עזבו לישראל וכ5,000 לאירופה.עם זאת מקבלת הקהילה אוטונומיה תרבותית יחסית, ולרוב אינה סובלת מפרעות והתנכלויות מצד המוסלמים.

כיום נותרו באיראן כ8,756 יהודים שחיים תחת שלטון אסלמי. בנוסף ישנן קהילות של מוסלמים ובהאים הידועים כצאצאים של יהודי פרס שהמירו את דתם מיהדות.

לאחר 60 שנה במדינת ישראל בפעם ראשונה בשנת 2008 נפתח לראשונה תחנת רדיו חוקית בפרסית בישראל בשם "רדיו רן" התחנה הוקמה בידי "די ג'יי רני עמרני" ואדי-פרודקשן והפך להיות הרדיו המוביל של העדה יוצאי אירן בישראל , רדיו רן פועל לקידום השלום בין איראן לישראל ונותן במה להסברה ישראלית בפרסית שמלווה במוסיקה פרסית ושירים בפרסית ותוכניות בידור ופוליטיקה בפרסית ועברית . צולמו ושודרו בתחנות טלוויזיה ובתקשורת הישראלית כתבות רבות על רדיו רן . ואומנים רבים וזמרים ושחקנים מפורסמים התארחו באולפני רדיו רן כמו ריטה, יובל שם טוב , בני ברוכים וכו...

ובקרב אומנים וזמרים איראנים משורה הראשונה כמעט כל זמר שנחת להופעה פרסית בישראל התארח באולפני רדיו רן עוד לפני שעלה לבמה כמו "שהראם סולטי , סאטאר  , שהיאד, מהרדאד אסמאני , פויה , הוג'י , אחמאד אזאד , שהלה סרשאר , סיאווש סוהראב , איינה ,וכו...

לאור ההצלחה הגדולה של רדיו רן בפרסית נפתח לאחרונה ערוץ טלוויזיה 24 שעות בפרסית בישראל דרך האינטרנט , שם הערוץ "איראן טי וי ישראל" שמשדר סרטים וקליפים ותוכניות בפרסית.